החלטה בתיק תא"ק 44310-11-13

בעניין: בקשה למחיקת כותרת ולחילופין בקשת רשות להתגונן

1.         ביום 24/11/13 הגישה התובעת נגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר על סך 138,649 ש"ח בגין

            קריאות לקוחות שהעביר המנוח לתובעת ובוצעו על ידי התובעת באמצעות מנהלה בחודשים

             3.09 עד 10.12. נטען כי המנוח שילם בגין הקריאות באיחור ניכר ולאחר פניות חוזרות

            ונשנות מצד התובעת.

            הוסבר כי בשל היכרות מוקדמת רבת שנים ויחסי חברות בין מנהל התובעת לבין המנוח,

             שסבל ממחלה קשה עובר לפטירתו, איפשרה התובעת למנוח המשך פעילות למרות שלא

             שילם את התשלומים נשוא התביעה מתוך ציפיה כי החוב ישולם. עוד נטען כי התובעת

             ביצעה קריאות שירות עבור המנוח גם בתחילת שנת 2013 , אולם משיקולי אגרה לא צורפו

             סכומים אלו לכתב התביעה.

2.         כתב התביעה על מצורפיו כולל 752 עמודים. לכתב התביעה צורפו הזמנות הנתבע לביצוע קריאות שירות, תחשיב ערך החוב כולל ריבית והצמדה, קבלה וחשבוניות המדגימות תשלומים שבוצעו באיחור ומכתב התראה טרם הגשת תביעה מיום 1/9/13.

3.         עזבון המנוח, אשר נפטר ביום 24/8/13, הגיש באמצעות האלמנה בקשה למחיקת כותרת ולחילופין בקשת רשות להתגונן. נטען כי לאלמנה לא היתה מעורבות לעסקו של המנוח. נטען כי המסמכים הרבים שצורפו לתביעה אינם חשבונות מאושרים אלא דו"ח קריאות שערכה התובעת. נטען כי האסמכתאות שצורפו לתביעה ונערכו לכאורה על ידי המנוח , מלמדות כי החיוב הכספי אינו של המנוח אלא של הלקוחות שקיבלו את השירות מהתובעת. נטען כי התובעת פעלה בחוסר תום לב כאשר לא שלחה ולו מכתב דרישה אחד במשך 4 שנים כאשר המנוח היה בחיים ולאחר מותו, ממש בתום השבעה, שלחה מכתב דרישה המתייחס לחיובים שתחילתם בחודש מרץ 2009. נטען כי התנהלות זו גרמה לנתבע נזק ראייתי כבד.

4.         על בסיס עיון ראשוני בנספחי כתב התביעה נטען כי לא ניתן לדעת מהכרטסת של התובעת מתי מדובר בחיוב של המנוח ומתי מדובר בחיוב של הלקוח שקיבל את השירות. נטען כי חלק מהמקרים הם תיקונים חוזרים לאחר שהתיקון הקודם לא צלח. נטען כי המחיר אינו ברור וגם לא אופן חישובו. נטען כי בחלק מהמקרים עולה לכאורה מרישומי התובעת כי מי שאמור לשלם עבור התיקון זה הלקוח. עוד נטען כי עיון בחשבוניות מעורר תמיהות באשר לאופן היווצרות החוב. כך למשל, לא ברור מדוע נותר חוב בגין חודש מרץ 2009 לאחר שהוסדר החוב בגין החודשים אפריל עד יוני 2009. עוד נטען כי לא ברור מדוע דווקא החיובים הנטענים משנת 2013 לא נכללו בתביעה משיקולי אגרה. נטען כי התנהלות זו תומכת דווקא במסקנה כי הצדדים הסדירו את כל החשבונות ביניהם בחיי המנוח ואין כל חוב.

5.         בהתאם להחלטת הביניים מיום 1/1/14, היה על התובעת להשיב לבקשה תוך 20 יום ממועד קבלתה. ב"כ התובעת קיבל את הבקשה ביום 2/1/14 ולא השיב לאמור בה עד עצם היום הזה.

6.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה למחיקת כותרת וליתן לנתבע רשות להתגונן מהטעמים שיפורטו להלן.

7.         באשר לבקשה למחיקת כותרת, כל עוד ההזמנות וביצוע קריאות שירות אשר צורפו לכתב התביעה נחזים להיות מסמכים אשר נערכו על ידי המנוח, די באמור בהם כדי לבסס הגשת תביעה בסדר דין מקוצר ולדחות את הבקשה למחיקת כותרת.

8.         באשר לבקשת הרשות להתגונן, יש לזכור כי ישנו קושי לא מבוטל בהגשת תביעה נגד עזבון שכן הנוגע בדבר אינו עוד בין החיים ולא ניתן לקבל ממנו מענה לטענות שהועלו בתביעה. כאשר מוסיפים לכך את העובדה כי החיובים נשוא התביעה נצברו בתקופה של קרוב לארבע שנים מגיעים למסקנה לפיה עיתוי הגשת התביעה גרם לנתבע נזק ראייתי כבד שדי בו כדי להצדיק בירור המחלוקת בהליך משפטי מלא, לאחר גילוי מסמכים מקיף. הרצון להתחשב במנוח לאור יחסי החברות ומחלת המנוח יכול להסביר את השיהוי בהגשת התביעה אך יש קושי להסביר באמצעותו הימנעות מלשלוח מכתבי דרישה במשך ארבע שנים .  

9.         כמו-כן בהעדר תגובה לבקשה, לא ניתן כל מענה לתמיהות שהועלו במסגרת הבקשה בכל הנוגע למסמכים הרבים שצורפו לתביעה.

10.        אשר על כן, אני דוחה את הבקשה למחיקת כותרת ונותן לנתבע רשות להתגונן. התצהיר התומך בבקשה, יהווה כתב הגנה. לאור התוצאה, אין צו להוצאות.